יאן אינינגהוש - המדען ההולנדי שגילה את סודות הפוטוסינתזה - נחגג במה שהיה אמור להיות יום הולדתו ה-287.
לאחר שלמד רפואה במקור כנער, Ingenhousz הוא הוקסם מיצירת אנרגיה ופוטוסינתזה. למרות שהוא לא היה הראשון שגילה את התהליך הבסיסי של המרת חמצן, הוא פתח את הסודות של האופן שבו אור השמש ממלא חלק בתהליך הפוטוסינתזה ובמשוואת הפוטוסינתזה.
כדי לציין את תרומתו יוצאת הדופן למדע, גוגל עיצבה שרבוט לכבודו. זה מראה את יאן אינינגהוש במקום ה-O השני במילה Google. ה'O' השני הוא השמש. ה'L' הוא צמח נובט. מים מוצגים נספגים מהאדמה לתוך ה-L ועלה בחלק העליון מראה פחמן דו חמצני וחמצן נכנסים ויוצאים מהצמח. משוואת הפוטוסינתזה מוצגת מימין.
יאן אינינגהוש
יאן אינינגהוש נולד ב-8 בדצמבר 1730 בברדה שבהולנד. הוא למד רפואה והתמחה בחיסון.
בגיל 35, Ingenhousz היה רופא בלונדון ונודע בעבודתו במה שנקרא variolation - חיסון נגד אבעבועות שחורות באמצעות דגימות של הנגיף החי מחולים עם המחלה.
ראה את ג'קי פרסטר, כתבת ופעילת זכויות הומוסקסואלים בנושא, נחגג ב-Google Doodle של היום Olaudah Equiano והסיפור קורע הלב של העבדות מאחורי הדודל של Google של היום קלייר הולינגוורת', העיתונאית פורצת הדרך שפרסמה חדשות על מלחמת העולם השנייה, נחגגת ב-Google Doodle של היום. עשרת השרבוטים האייקוניים ביותר של גוגלבמקום להשתמש במחטים בצורה שאנו מכירים כיום, חיסון במאה ה-18 כלל הכנסת קצה המחט למוגלה של אבעבועותיו של אדם נגוע ולאחר מכן דקירת עורו של האדם שחוסן, כך שכמות המוגלה הקטנה תיווצר. תגובה חיסונית נגד המחלה.
בשנת 1768 נסע יאן אינינגהוש לווינה כדי לחסן את הקיסרית האוסטרית מריה תרזה שהייתה כל כך מרוצה ממנו, שהיא שכרה אותו כרופא בית המשפט למשך 11 שנים.
בשובו ללונדון, יאן אינינגהוש פרסם את מחקריו על הניסויים שלו על התהליכים הכימיאליים בצמחים ובפיזיולוגיה של הצמחים, שכותרתו ניסויים על ירקות, מגלים את הכוח הגדול שלהם לטהר את האוויר הנפוץ בשמש.
מחקר זה התבסס על עבודתו של הכימאי האנגלי ג'וזף פריסטלי ולקח אותו צעד קדימה, וציין שאור מהווה תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה ושרק החלקים הירוקים של הצמחים מבצעים פוטוסינתזה. הוא גם גילה שהתהליך למעשה "פוגע" באוויר, אך חלק השיקום "חורג בהרבה מההשפעה המזיקה שלו".
פוטוסינתזה: מה זה?
כמות משמעותית של החמצן באוויר שאנו נושמים מיוצרת על ידי צמחים ועצים. ג'וזף פריסטלי גילה שצמחים ממירים מים מהאדמה ומהאוויר, יחד עם פחמן דו חמצני באטמוספרה, לגלוקוז וחמצן.
יאן אינינגהוש מצא אז שהתגובה הכימית הזו דורשת אנרגיית אור, הנספגת על ידי חומר ירוק בשם כלורופיל, האחראי לתת לצמחים ועצים את צבעם. בפרט, תאי עלים מכילים כלורופלסטים, חפצים זעירים המכילים כלורופיל.
באמצעות כלורופיל, צמחים ירוקים סופגים אנרגיית אור מהשמש. הם מגיבים לפחמן דו חמצני
צמחים ירוקים סופגים אנרגיית אור באמצעות כלורופיל בעליהם. הם משתמשים בו כדי להגיב פחמן דו חמצני עם מים כדי ליצור סוכר שנקרא גלוקוז. גלוקוז זה משמש בנשימה, או הופך לעמילן ומאוחסן וחמצן הוא אז תוצר לוואי של תגובה זו.
בנוסף לגילוי החשיבות של אנרגיית האור, יאן אינינגהוש גם הבין שטמפרטורה, כמה פחמן דו חמצני יש באוויר וכמה חזק האור, כולם משחקים תפקיד מכריע בקצב הפוטוסינתזה.
משוואת פוטוסינתזה
התהליך שהוזכר לעיל משתמש במשוואת הפוטוסינתזה של:
פחמן דו חמצני + מים (+ אנרגיית אור) —-> גלוקוז + חמצן.
אנרגיית האור אינה חומר, וזו הסיבה שהיא מוצגת לפעמים בסוגריים או נכתבת על החץ בין פחמן דו חמצני ומים, לבין גלוקוז וחמצן.
משוואת הפוטוסינתזה המאוזנת היא: 6CO2 + 6H2O —> ג6ח12O6 + 6O2 איפה שיתוף2 = פחמן דו חמצני, H2O = מים, C6ח12O6 = גלוקוז ו-O2 = חמצן, עם אנרגיית אור כזרז.